דיני עבודה - ההבדל בין עבד לעובד
אז מה ההבדל בין עובד לעבד
חוקת עבודה בת אלפי שנים
כולנו מכירים את ליל הסדר בו אנחנו חוגגים את הייותנו עם של עבדים שיצא לחירות, רבות נכתב על תרומת היהדות לעולם זכויות העבודה. והזכויות הסוציאליות בכלל.
בישראל אומנם דיני עבודה רבים אך הם חוקקו ברובם לפני הרבה שנים ובכל זאת זכויות העבודה בישראל הם זכויות וחובות שברובם מוגדרים קוגנטיים – בלתי ניתנים להתנייה, כלומר עובד גם אם מסכים לוותר עליהם, אין לכך משמעות והמעסיק חייב לתת אותם.
עולם העבודה בישראל
עולם העבודה מקיף את עיקר שנות חיינו ואם מכללים גם את תחום הביטוח הלאומי וחברות הפניסה שהם חלק מסמכותו של בית הדין לעבודה ניתן לומר כי מרבית חיינו אנו קשורים בחוקים השייכים לתחום דיני העבודה.
נכון דיני העבודה הם בעיקר זכויות אך גם חובות והסדרים בין בעלי הממון המעסיקים לבין העובדים, חלק מהחוקים הם חוקים סוציאלים בתפיסתם עוד משנותיה הראשונות של המדינה והשליטה של ההסתדרות בעולם זכויות העבודה אבל אלו התפתחו לחובות וזכיות שגם אם תחפשו עמוק בחוקי המדינה לא תמצאו.
אלו דינים חובות וזכויות שמקורם בפסיקה של בית הדין ובאקטיביזים השיפוטי לדוגמה אין חוק המחייב קיום שימוע לפני פיטורין זכות זו היא יצירת פסיקה של בית הדין שלמעשה מחייבת כל מעסיק בישראל אף אם לא קיים חוק שכזה.
כן קראתם נכון בעולם דיני העבודה לא תמיד הנוהג או הנורמה מקורם בחקיקה שעברה בכנסת אלא בהחלטה שיפוטית.
בבית הדין לעבודה יש כמה עניינים יחודיים שאין בבתי משפט אחרים לדוגמה כמה שזה נשמע מוזר אין חובה אוטומטית להגיש כתב הגנה רק לאחר קבלת הוראה מבית הדין.
כמו כן אין חובה להיות מיוצג בבית הדין לעבודה, מומלץ אבל לא חובה וישנם רבים אשר מייצגים את עצמם בפני ביתי הדין לעבודה.
בתי הדין לעבודה
בתי הדין לעבודה הם בתי משפט המתמחים בתחום העבודה והביטחון הסוציאלי והביטוח הלאומי, תביעות פנסיוניות.
בתי הדין מחולקים לאזורים בישראל בדומה לביתי המשפט המחוזיים, ישנו בית דין לעבודה בנצרת, חיפה, ירושלים, תל אביב (בת ים) ובאר שבע. בית הדין לעבודה דן בהרכבים כלומר בכל משפט מתנהל לרוב יושבים מספר שופטים (כן יש יוצאים מהכלל), בביתי הדין באזוריים יושבים הרכבים הנקראים גם מותב של שלושה, שופט מקצועי אשר למעשה בדרגת שופט מחוזי ועוד 2 נציגי ציבור, אנשים נבחרים אשר באים מרקע בעולם העבודה אחד כנציג המעסיקים ואחד כנציג העובדים. אין הכרח שתהיה להם הסמכה משפטית, חרף זאת בכדי להגיע לפסק דין בעניין מסויים צריך הסכמה שלפחות 2 יושבי המותב. כלומר למעשה ותאורטית יכול להיות מצב בו ראש ההרכב השופט המקצועי יכול לפסוק משהו אחד ואילו נציגי הציבור יכולים לפסוק אחרת, זה מצב נדיר אבל קיים.
מעל ביתי הדין האזוריים בהיררכיה נמצא בית הדין הארצי לעבודה אשר ממוקם בירושלים, בית הדין הארצי דן בערעורים על פסיקותיו של בית הדין האזורי לרוב (גם פה יש יוצאים מהכלל), בבית הדין הארצי המותב הוא לרוב מותב של 5 שופטים, 3 שופטים מקצועיים ו 2 נציגי ציבור.
למעשה זו הערכאה הגבוהה ביותר בתחום דיני העבודה והביטוח הלאומי בישראל, עם זאת ניתן במקרים מסויימים ומאוד מאוד נדירים לעתור לבג"צ על פסיקתו של הארצי. אבל הוא לרוב לא מתערב בפסיקותיו של הארצי לעבודה.
זכויות העבודה בישראל
מעולם סוציאליסטי לשוק קפיטלסטי
עם הקמת מדינת ישראל אומצו זכויות עבודה מהעולם הסוציאליסטי למעשה מי שהקימה את המדינה הייתה ההסתדרות גוף שמשמעותו הראשונית הייתה שאיפה לזכויות עובדים וקידומם. ובהתאם זכויות העבודה חוקקו בחוקים כבר בקום המדינה ועד סוף שנות השישים, שאז גם הוקם בית משפט מתמחה לדיני עבודה – בית הדין לעבודה.
באותם שנים החלו להחתם הסכמים קיבוציים שצד אחד להם היו המעסיקים ובצד השני לרוב ההסתדרות, בדרך כלל הסכמים בין מספר מעסיקים בתחומים מסויימים וכך הוסדרו תחומים מסויימים עם זכויות עודפות על דיני העבודה הרגילים.
עם הבנת הממשלה כי ההסכמים טובים ומסדירים טוב תחומי עבודה מסויימים יכל שר הכלכלה או שר העבודה כי שנקרא לעיתים לחתום על צו הרחבה שהיה מרחיב הסכם מסויים על כלל המעסיקים בישראל ועל כלל העובדים בישראל באותו התחום. בלי קשר לאם העובדים בתחום היו מאורגנים או לא, אלא על כל העוסקים בתחום מסויים בכל הארץ.
בשנות ה 90 ובתחילת שנות ה 2000 נעשו תנודות גדולות בתחום העסקה בישראל, חברות הפרטו וקמו גופים מתחרים להסתדרות ובכלל עובדים החלו להיות מוחתמים על חוזים אישיים, עולם ההיי טק החל לפרוח ופחות התעשייה הכבדה והמפעלים של פעם.
מקור הזכויות של העובדים בשיראל
את הזכויות הראשונות בעולם העבודה הכלל עולמי ניתן למצוא עוד בתנ"ך ובתורה בפרט, כאמור כולנו פעם היינו עבדים במצרים והזכות להיות חופשי, זכות שנשנמעת לנו טרוויאלית היא עד כמה שזה נשמע מוזר בעולמנו המתקדם לא זכות שקיימת על כל מקום בגלובוס.
כאמור הזכויות בדיני עבודה בישראל נובעות מחקיקה ראשית בכנסת, מתקנות שמתוקנות מכוחום ע"י השר. מהסכמים קיבוציים, וצווי הרחבה, מפסיקותיו של בית הדין לעבודה ולבסוף מחוזה אישי בין מעסיק לעובד.
למעשה כמה שזה נשמע מוזר לא ניתן בישראל להסכים לזכויות שנוגדות את רוב רובם של החוקים המכונים חוקיים קוגנטיים. לדוגמה עובד גם אם הסכים לוותר על שכר מינימום ולעבוד בחינם או בשכר זעום, וגם אם חתם על כך מול המעסיק, אין משמעות לחתימה זו והיא בטלה. מפני שהיא נוגדת החוק.
אבל לא רק, בתי הדין לעבודה בפסיקותיהם ובעיקר בפסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה יוצרים נורמה – מעין חוק כללי גם אם לא קיים חוק כזה בחקיקה ראשית או בתקנות, גם אם אין לו מקור בהסכמים קיבוציים.
ניתן לומר שהרכב של 5 שופטים (3 מקצועיים ו 2 ניציגי ציבור) יכולים בפסיקה אחת להנהיג "חוק חדש" כגון הזכות לשימוע לפני פיטורין שכן לא קיים בישראל חוק בעניין ובית הדין למעשה בפסיקתו חוקק אותו.
לא רק זה הוא גם עם הזמן הגדיר מה נחשב שימוע, מה כללי עריכת השימוע, מי מנהל את השימוע, כמה זמן יש להודיע מראש על השימוע. למעשה לא נראה שקיים אדם שלא יודע על חובת השימוע, כמה אנשים יודעים שמקורה בפסיקה?
דוגמה נוספת היא הזכות לעבוד במקום שבו לא מתעמרים בך, אומנם במקרה הזה היו כמה הצעות חוק אשר לא בשלו לחוק מחייב ונפלו בממשלות אלו ואחרות למעשה נעשו מספר ניסיונות להביא את החוק לאוויר העולם אבל נכון להיום לא קיים בספר החוקים חוק המונע את תופעת ההתעמרות בעבודה, בדיוק כמו שלא קיים חוק לעריכת שימוע.
בית הדין לעבודה הוא בית דין אקטיביסטי שנוטה לא פעם "להרים את הככפה" ובמקום בו המחוקק לא פועל הוא לוקח את המושכות ולמרות שאין חוק המונע התעמרות בעבודה בתי הדין עוסקים בתיקים הטוענים להתעמרות גם אם לא קיים חוק. שכן בית הדין מוצא את מקומו כמגן זכויות העבודה בישראל, גם אם המחוקק לא פועל הוא מנהיג נורמות ופועל בצורה אקטיבית למניעת תופעות כמו התעמרות בעבודה או פיטורין כלאחר יד.
אני נחשב עובד?
מי נחשב לעובד? האם כל אדם שהתקשר עם אדם אחר לבצע עבודה בכל תחום אוטמטית יהנה מהגנת החוקים והנורמות הנהוגות בין עובדים למעסיקים?
אז זהו שזו שאלה מאוד מורכבת אשר לא פעם מעסיקה את בתי הדין לעבודה, מי נחשב לעובד האם אדם שהתבקש ע"י המעסיק לעבוד כמו כל שאר העובדים אך לפתוח עסק עצמאי להוציא חשבונית כל חודש נחשב עובד או פרילנס?
מה קורה בתחום שנהוג בעולם החקלאות והבניה בהם ישנו קבלן פועלים אשר הוא מביא את הפועלים לעבודה האם הם העובדים של קבלן העבודה או של קבלן הפועלים שהביא אותם, על מי חלים החובות לדואג להם לשכר ותנאי עבודה נאותים?
אלו שאלות מורכבות שעם התקדמות הפסיקה נקבעו לכך כלי אבחון כדי לסייע להבין האם מדובר בעובד או בפרילנס או עצמאי.
שכן לא כל אדם שלא מקבל תלוש שכר ונדרש לספק חשבונית הוא אוטמטית פרילנס אלא יש לבחון מספר מבחינים המכונים המבחן המשולב, שכולל מספר פרמטרים לבחינה ולכל מבחן משקל שונה כדי להגיע למסקנה, ולרוב יש מבחנים שנוטים יותר להכריע כי מדובר בעובד יש מבחנים הנוטים יותר להכריע כי מדובר בעצמאי.לכן בית הדין בוחן כל מבחן ואחר כך את משקל כל המבחנים יחד.
אבל לא רק דרך העולם היא כאשר אדם הוא עצמאי השכר שלו גבוה יותר משכר של עובד שכיר שכן המעסיק לא צריך לדוגמה להפריש לפנסיות לשלם על חופשה ולכן מקובל כי עובד עצמאי מקבל יותר מעובד רגיל מהשורה.
בית הדין בשנים האחרונות מודע לעניין ולפעמים מגיע לתוצאה כי היו קשרי עבודה בין הצדדים ועל המעסיק לשלם סכומים שונים כתוצאה מהזכויות האלו אך נוטה לאזן זאת ומבצע קיזוז בין השכר הגבוה שקיבל העובד לבין הזכויות המגיעות לו ולא פעם יוצא כי העובד למרות התביעה נדרש לשלם למעסיק את ההפרשים.
הקורונה הביאה לחיינו את העבודה מהבית ולא כמקובל במשרדי המעסיק, והביאה איתה שאלות על הוצאות חשמל שיש לעובד בעקבות כך וחיסכון מצד שני למעסיק שלא צריך להחזיק משרדים.
עולם דיני העבודה הוא מורכב ומעניין ונוגע לחיים של כולנו לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום.